<h1>ארחות חיים הלכ' יין נסך סימן י"ד</h1>
<h2>דף כט:</h2>
החרצנים והזגים של גוים אסורין בהנאה כל י"ב חדש. ואחר י"ב חדש מותרין אף באכילה שכבר יבשו ולא נשאר בהן שום לחות וכן שמרי יין שיבשו לאחר י"ב חדש מותרין לפי שהן כעפר. וכתב הרשב"א ז"ל והני מילי בשתמדן אבל לא תמדן אפילו (לא) לאחר י"ב חדש אסורין. תמצית היין שנקרש על דפני החבית נהגו בו היתר שכבר כלה כל לחלוחית יין שבו. וכעפרא דעלמא הוא ומותר. וכן עושין מעשים בכל יום שמשתמשין בכליהם אחר מילוי ועירוי ואין מקלפין אותן והנח להם לישראל אע"פ שאינן נביאים בני נביאים הן ע"כ.
